יצרתי לי עולם פנטסטי. עולם בו האישה היא המרכז והמוקד, וכל אופני הקיום והנוכחות שלה בו ראויים ומותרים.

פיסלתי פיגורינות, דמויות נשים מפורצלן, שבכל אחת מהן מודגשים אלמנטים נשיים ו/או מיניים שונים.

הדמויות נעות על הסקאלה בין הסקסי לנלעג, הנינוח והרופס, בין שחרור להיעדר שליטה, בין התרסה לחופשיות, בין הקומי לטראגי, בין האידיאלי ושברו.

לצידן, עבודות מופשטות מחומר קרמי שחור שפיתחתי בעצמי, אשר מתנפח פי ארבע ויותר באופן ספונטני ולא מבוקר במהלך השריפה. מניפולציות שונות באמצעות שילוב חומר "רגיל" מאפשרות רק שליטה חלקית בתפיחה. החומר "הרגיל" משמש במספר תפקידים - מגביל, תוחם וכולא מחד, ומאידך תומך, חובק ומאפשר קיום שבו החומר התופח מנהל דיאלוג עם הצורה ו​לא ​נשפך בתנור כשלולית ​חסרת כיוון.

המפגש הכמו-אקראי בין האובייקטים השונים יוצר תרחישים וסצנות המאירים כל אובייקט באור נוסף.

 

אני רואה בשילובים אלו ובאפשרות "לשחק איתם" קטליזטורים למחשבה נוספת.